עו"ד מוטי שחר

תביעה לפינוי מושכר בסדר דין מקוצר

בשנת 2008 אישרה הכנסת רפורמה שקודמה על ידי שר המשפטים, פרופסור דניאל פרידמן. הרפורמה מאפשרת לבעלי נכסים לפעול באמצעות בית המשפט בהליך מהיר מאוד, לצורך פינויים של שוכרים שאינם עומדים בתנאי החוזה או מסרבים לעזוב את הנכס בתום תקופתו.

הרקע לרפורמה

לאורך שנים רבות סבלו בעלי דירות מבעיית דיירים סרבנים שהתנחלו בנכס וסרבו לפנותו, תוך שהם נמנעים מתשלומי השכירות, תשלומי מיסים וארנונה או שגרמו לנזקים אחרים תוך התעלמות מחוזה השכירות. אמנם, ניתן היה לפעול לפינויים על ידי הגשת תביעה לפינוי שוכר בבית המשפט, אך מדובר היה בהליך ארוך מאוד של חודשים ושנים, שכלל גם את ההיבט הכספי והנזיקי של התביעה. לאור הטרטור והסחבת הבירוקרטית, ההוצאות הגבוהות והזמן הנוקף, עמדו בעלי נכסים בפני בעיה חריפה שלא פעם הביאה אותם לוויתור על זכויותיהם. כנסת ישראל בראשות השר פרידמן הבינה כי מדובר בתופעה לאומית מעיקה. לכן, בסוף דצמבר 2008 אישרה תיקון בתקנות סדר הדין האזרחי, בדמות פרק ט"ז 4 אשר מפצל בין הנושא הכספי ובין פינוי השוכרים.

משמעות הפיצול

בזכות הרפורמה, כיום יכולים בעלי דירות לפנות אל בית המשפט בתביעה לפינוי מושכר בסדר דין מקוצר, שאינו כולל את ההיבט הכספי. מדובר בהליך פשוט ומקוצר שאורך כחודשיים בלבד הכולל הגשת כתב תביעה, הגשת כתב הגנה כעבור 30 יום, ודיון משפטי שיקבע למועד שיהיה עד 30 ימים מיום הגשת כתב ההגנה. כלומר, בתוך 60 ימים כבר יהיה בידי בעלי הנכס פסק דין בעניין פינוי המושכר.

הגבלת האפשרויות

הפיצול בין ההיבט הנזיקי לבין פינוי המושכר נועד כאמור לקצר את ההליך, אך באותה עת הוא אינו מאפשר לזכות בפיצויים שנגרמו לצד המשכיר. כלומר, אין אפשרות לדרוש ולקבל סעדים כספיים בצורה מהירה ואף חפוזה שעלולה לפגוע בזכויות צד זה או אחר. את הסעדים הכספיים, למשל בגין נזקים שנגרמו לנכס או הפסד ימי שכירות, יש לפרט ולתבוע בהליך משפטי נפרד. עוד נקודה חשובה היא, שפסק הדין אינו מאפשר לבעלי הדירה להיכנס אליה ולעשות בה כשלהם. במידה שהשוכר עדיין מסרב להתפנות, ניתן להם לפנות את הדירה רק באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, אשר תיישם את צו הפינוי ותשלח את נציגיה לנכס במידת הצורך.

מעוניינים להגיש תביעה לפינוי מושכר בסדר דין מקוצר?
צרו קשר עוד היום בטלפון 072-2343435

תבנית מאת:התאמה לעברית באדיבות שגיב SEO